להצגת ילדים יש נוסחה מנצחת:
לקחת כמה דמויות מוכרות מסרטי דיסני, לתבל במבחר שירים מוכרים (גם הם מסרטי דיסני), לעטוף אותם בעלילה מותחת שגיבוריה הם ילדים ולפזר מעל הכל תלבושות מושקעות וריקודים סוחפים.
בבית הספר למשחק "בית צבי" מכירים את הנוסחה היטב, ויצרו לכבוד חג הפורים את ההצגה "מקס בארץ האגדות".
השם קצת חוטא להצגה, כי יש גיבורה נוספת שאפילו מאפילה על נוכחותו של מקס, וגם כי הקטנה הפרטית שלי (שכבר קצת גדולה - 7.5) שמעה את השם ומיד קישרה לדמות של מקס האריה וזה "לא לבנות"...
כמה מילים בפן המקצועי:
כאשר מפיק עצמאי מעלה הצגה, אמנם יש לו את היתרון בליהוק ויכולת לבחור בדיוק את השחקנים המתאימים לכל תפקיד בעיקר כשזהו מחזמר וצריך קול מדוייק לשיר שירים מסויימים, אך תמיד יש מגבלה תקציבית בעיקר על כמות השחקנים/רקדנים - כך שמלבד מופעי חנוכה גדולים (ועוד כמה הפקות ענק) הקאסט בדרך כלל מצומצם.
כאשר בית ספר למשחק מעלה הצגה, אין לו את הפריבילגיה לבחור שחקנים, הוא מחוייב ללהק את תלמידי בית הספר, אבל אין אילוצי תקציב על גודל הקאסט.
ככה זה בחיים - לכל דבר יתרונות וחסרונות.
אחרי שכנועים לא רבים, הצלחתי להעמיס את הקטנה על האוטו ולנסוע לתיאטרון רמת גן לצפות בהצגה.
לא אלאה על בעיות החניה, מי שהיה יודע... קחו בחשבון.
לסכם את ההצגה במילה אחת - "קסם".
האולם הקטן והאינטימי, השחקנים הטריים עם הברק בעיניים, הכניסות והיציאות המפתיעות מכל הכיוונים האפשריים, התלבושות המושקעות בכל סצינה שלא היו מביישות אף תחרות תחפושות בפורים, הפרטים הקטנים שפתאום ממלאים את הבמה בצבע ובשמחה, השירים המוכרים, הריקודים האנרגטיים, כל אלה לקחו אותנו למסע מפתיע מרגש ובעיקר מהנה בארץ האגדות.
ובחזרה לעניין הליהוק - כמעט בכל התפקידים הליהוק היה מוצלח ביותר, כמעט ולא הורגשו החסרונות שבאילוצי הליהוק.
השחקנית הראשית היתה מצויינת עם נוכחות בימתית נפלאה.
והסצינה המוצלחת ביותר לטעמי (וגם לטעם הקהל אם לשפוט לפי ההתלהבות באולם) - מרי פופינס - שבוצע על ידי שחקנית שהיא גם זמרת מצויינת.
בסופה של ההצגה הקטנה הודתה על כך שבאנו וכבר שאלה אם אפשר לצפות בהצגה שוב.
טוב, זו לא חוכמה כשבסוף ההצגה עולה על הבמה אלזה עם שיר הנושא של "לשבור את הקרח".
ממולץ בחום (אם יהיו הצגות נוספות).
עקבו אחרי לוח ההצגות של בית צבי.
צלם תמונות: שמחה ברבירו (מתוך אתר "בית צבי")
לקחת כמה דמויות מוכרות מסרטי דיסני, לתבל במבחר שירים מוכרים (גם הם מסרטי דיסני), לעטוף אותם בעלילה מותחת שגיבוריה הם ילדים ולפזר מעל הכל תלבושות מושקעות וריקודים סוחפים.
 |
| הוסף כיתוב |
בבית הספר למשחק "בית צבי" מכירים את הנוסחה היטב, ויצרו לכבוד חג הפורים את ההצגה "מקס בארץ האגדות".
השם קצת חוטא להצגה, כי יש גיבורה נוספת שאפילו מאפילה על נוכחותו של מקס, וגם כי הקטנה הפרטית שלי (שכבר קצת גדולה - 7.5) שמעה את השם ומיד קישרה לדמות של מקס האריה וזה "לא לבנות"...
כמה מילים בפן המקצועי:
כאשר מפיק עצמאי מעלה הצגה, אמנם יש לו את היתרון בליהוק ויכולת לבחור בדיוק את השחקנים המתאימים לכל תפקיד בעיקר כשזהו מחזמר וצריך קול מדוייק לשיר שירים מסויימים, אך תמיד יש מגבלה תקציבית בעיקר על כמות השחקנים/רקדנים - כך שמלבד מופעי חנוכה גדולים (ועוד כמה הפקות ענק) הקאסט בדרך כלל מצומצם.
כאשר בית ספר למשחק מעלה הצגה, אין לו את הפריבילגיה לבחור שחקנים, הוא מחוייב ללהק את תלמידי בית הספר, אבל אין אילוצי תקציב על גודל הקאסט.
ככה זה בחיים - לכל דבר יתרונות וחסרונות.
אחרי שכנועים לא רבים, הצלחתי להעמיס את הקטנה על האוטו ולנסוע לתיאטרון רמת גן לצפות בהצגה.לא אלאה על בעיות החניה, מי שהיה יודע... קחו בחשבון.
לסכם את ההצגה במילה אחת - "קסם".
האולם הקטן והאינטימי, השחקנים הטריים עם הברק בעיניים, הכניסות והיציאות המפתיעות מכל הכיוונים האפשריים, התלבושות המושקעות בכל סצינה שלא היו מביישות אף תחרות תחפושות בפורים, הפרטים הקטנים שפתאום ממלאים את הבמה בצבע ובשמחה, השירים המוכרים, הריקודים האנרגטיים, כל אלה לקחו אותנו למסע מפתיע מרגש ובעיקר מהנה בארץ האגדות.
ובחזרה לעניין הליהוק - כמעט בכל התפקידים הליהוק היה מוצלח ביותר, כמעט ולא הורגשו החסרונות שבאילוצי הליהוק.
השחקנית הראשית היתה מצויינת עם נוכחות בימתית נפלאה.
והסצינה המוצלחת ביותר לטעמי (וגם לטעם הקהל אם לשפוט לפי ההתלהבות באולם) - מרי פופינס - שבוצע על ידי שחקנית שהיא גם זמרת מצויינת.
בסופה של ההצגה הקטנה הודתה על כך שבאנו וכבר שאלה אם אפשר לצפות בהצגה שוב.
טוב, זו לא חוכמה כשבסוף ההצגה עולה על הבמה אלזה עם שיר הנושא של "לשבור את הקרח".
ממולץ בחום (אם יהיו הצגות נוספות).
עקבו אחרי לוח ההצגות של בית צבי.
צלם תמונות: שמחה ברבירו (מתוך אתר "בית צבי")
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה