כל מי שמכיר אותי באופן אישי יודע שההגדרה "פדלאה" הולמת אותי מאוד במיוחד בסופי שבוע, במיוחד אחרי שבוע עמוס בעבודה ופעילויות אחרות.
הגענו למיני ישראל
צריך משהו מיוחד שיוציא אותי לפעילות חוץ ביתית בשבת בבוקר, וצריך משהו מיוחד מאוד בשביל לשכנע אותי להעביר שעה נסיעה ברכב בשביל הפעילות הזו.
ובכן, לאחר נדנודים חוזרים של בת של חברה, העמסנו את עצמנו בשבת בבוקר ונסענו למיני ישראל (מיוחד) לצפות בהצגה "האוצר הנעלם" (מיוחד מאוד).
המיניאטורות לא משאירות רושם...
אחרי סיבוב בין המיניאטורות החביבות (שלצערי לא הותירו רושם עז על הבנות הקטנות), הודיע הכרוז שההצגה עומדת להתחיל ומיד הגענו לאמפי המפתיע בגודלו, בריבוי מקומות הישיבה, בשיפוע שלו ובעיקר בהצללה! "האוצר הנעלם"
אני לא מקבלת את המשפט "אני לא יודע/ת לאפות עוגה" - אין דבר כזה שלא יודעים לאפות עוגה, אם יש מתכון מדוייק, הוראות הכנה מובנות, כל המרכיבים הדרושים וקצת סבלנות אין סיבה שלא תצא עוגה מצויינת.
ואז הגיעה מיקי
כך גם בהצגת ילדים - לוקחים כותבת טובה (חני נחמיאס),
במאי מנוסה(אורי אומנותי), מערבבים כמה שחקנים מוכרים ואהובים (חני נחמיאס/ציפי שביט/מיקי קם ברוטציה, גיל ורנר-גילי בא לבקר/עודד פז-הפיג'מות ברוטציה, דון לני גבאי, מתי אטלס וקורוס מצויין), מתבלים בשירים חדשים ושירים מוכרים (ולס להגנת הצומח, לטיול יצאנו ועוד כמה...) ומצפים בכוריאוגפיה חיננית (קלוד דדיה) - ואין סיבה שלא תצא עוגה מצויינת.
ומילה טובה גם לקונדיטורים - איתי ברלינר ומיקי יוסף (המפיקים).
אנחנו צפינו בהצגה הראשונה בה השתתפה מיקי קם.. מודה, נהנתי מכל רגע שהיתה על הבמה!
אישית - אני נהנית יותר כשיש מדי פעם בדיחות גם להורים, ולא נורא שהילדים לא מבינים.
ולבסוף, השחקנים מקדישים עוד כמה דקות להצטלם עם הילדים בסבלנות אין קץ (ואני יודעת שהם כבר מתים להחליף בגדים וללכת הביתה) מה שעושה את הילדים מאושרים עד אין קץ (בזמני היינו מבקשים חתימה... איפה הימים ההם?).
כמובן שרכשנו את הקלטת וצפינו בה מיד כשהגענו הביתה (ועוד פעמיים ביום העצמאות).
חזרנו עייפות אך מרוצות... בהחלט שווה להקריב עונג שבת של התפדלאות בבית.
תהנו משיר הנושא של ההצגה:
ההצגה ממשיכה לרוץ בשבתות בחופשים ובחגים עד סוכות 2013
