בילדותי, למשחק אמת או חובה היו כמה שלבים, כילדים קטנים ה"חובה" היה המעניין יותר, כי עדיין לא הבנו את הקסם שב"אמת".אחר כך הגיע שלב ה"אמת" והאפשרות לשאול שאלות מביכות, גם אם לא לקחנו בחשבון את האפשרות של תשובה חלקית או לא אמינה מאוד.
ובשלב הנשיקות הראשונות, שבו המאזנים לטובת ה"חובה", והיתה חובה גדולה גם להגיד את האמת... שלב התחכום.
עכשיו אני בוחרת ב-"אמת" - בהצגה "אמת או חובה".
אחרי שנסנן את המובן מאליו - תפאורה מקסימה, תלבושות ססגוניות, שירים נפלאים (כולם של קובי אושרת כמובן), כוראוגרפיה מדויקת וצוות שחקנים מוכשר בניצוחו של במאי יוצא מן הכלל, נישאר עם עצם העניין - סיפור העלילה.עם קריצה גדולה לעבר "הלהקה" של אבי נשר, העלילה מתרחשת בחדר חזרות של להקה המתאמנת להופעה חד פעמית בטלוויזיה. הסיטואציה מיד מצדיקה את כל השירים השזורים בהצגה והריקודים סטייל ארוויזיון שנות ה-80,
ואז נופלת הפצצה - לחבורה המגובשת וההרמונית שבה כל אחד יודע את מקומו מגיעה גלי.
גלי כמובן מאוד מוכשרת, בעצם היא הכי מוכשרת, אפילו יותר מיפצ'וק, סליחה... נועם.
הבמאי המשתתף בהצגה בדמותו של האח הגדול - קולו נשמע אך הוא אינו נראה, יודע זאת מראש ולכן עוקב אחרי התנהלות החבורה.לאט לאט נחשפים חברי הלהקה אחד אל השני ואל הקהל, על כל המטען שהם נושאים עימם, והדמויות מקבלות עומק שאינו מוכר ברוב הצגות הילדים.
יפצ'וק היפה - סולנית הלהקה... סליחה... נועם, כועסת על ה"חדשה" שתפסה את מקומה גם בקדמת הבמה וגם בלב חבריה, והיא מכריזה על חרם.
אמנם המילה עצמם - "חרם" אינה מוזכרת, וטוב שכך, כי היא מילה קשה מאוד לעיכול, אך התחושה המתקבלת נוכח בדידותה של הילדה החדשה שאף אחד אינו מדבר איתה מחלחלת היטב לתוך ליבם של הצופים הצעירים, וצלילי אפים קטנים נמשכים ודמעות זעירות התגלגלו בקטע הזה.
הטיפול בנושא במהלך ההצגה נפלא לדעתי, אמנם בחיים לא תמיד הרשעים מקבלים את המגיע להם כמו בהצגה, אך אני נוטה להאמין שכמו בהצגה, בכל חבורה שיש בה אינטריגות, קינאה וריבים, ישנה תמיד דרך לגשר, לסלוח ולהתחבר מחדש בצורה מחזקת.
ספיר דרמון בתפקיד הראשי כגלי, מצויינת בהעברת הרגשות ומצליחה ליצור הזדהות נפלאה בקרב הקהל.
כאמא לילדה שבכיתתה היו במהלך השנה (כיתה ב') ענייני "חרם" שדרשו התערבות מורים הורים ויועצת בית ספר, אני חושבת שזו הצגת חובה לגילאים האלה ומעבר להנאה בצפייה ב"שואו", הילדים יצאו מההצגה עם תובנות נפלאות להמשך החיים, וראוי לנהל גם שיחה לאחר ההצגה על ההתמודדות עם מקרים דומים בחיים.
קחו את הילדים ולכו לראות!
מועדי הצגות באתר ברלינר - כאן
שחקנים: מעיין ויינשטוק, חן בר, ספיר דרמון, עמרי רוטברד, אורן כהן, אריאל קוזלובסקי.
כתיבה: גליה בארי בימוי: עופר שפריר לחנים: קובי אושרת הפקה מוסיקלית ועיבודים: גדי גולדמן כוריאוגרפיה: קלוד דדיה תפאורה: במבי פרידמן תלבושות: אלה קולסניק.
שם ההצגה לקוח משירה של שמרית אור.
