יום ראשון, 25 בינואר 2015

משהו תוף

כשאומרים אופרת רוק, ישר עולה לי בראש "מאמי"!
ומיד מתנגן לי שיר החתונה:
"עיירה בדרום, יום שלישי בערב
פעמיים כי טוב במתנ"ס מתחתנים
הסמל, ניסים מלכה, חייל מילואים
ומאמי ביתם של השכנים"

(מילים: הלל מיטלפונקט, לחן: אהוד בנאי ויוסף מר חיים)



זה לא פשוט להתחרות עם אבן תרבות שכזו, ואני חייבת לבשר לכם שהולך ומתרקם כאן פייט טוב על תואר אופרת הרוק המצליחה ביותר בישראל.

 קבלו את "ילד תוף".

האופרה עדיין בחיתוליה, הופעות הרצה אינטימיות ביותר באולפני קלמנטינה בקיבוץ משמרות. השמועה עוברת מפה לאוזן לעמוד הפייסבוק שבו אפשר להתעדכן וגם לקרוא את נפשם של היוצרים.
זה מה יש לנו כאן בעצם?
המשורר רובי קפלן חבר למוזיקאי ישראל כסיף ליצירת סיפור חייו של מוזיקאי מזדקן המשחזר את חייו ואיך הגיע עד הלום.
אוטוביוגרפי? נשאר לנו רק לתהות... אולי אחרי הפריצה הגדולה עיתונאים צהבהבים יעלו על הכתב את הסיפור האמיתי מאחורי הסיפור.
אבל כרגע, זה ממש לא משנה... האופרה המשקפת את המציאות הישראלית לוקחת את הקהל לגבהים של היי, ומפילה אותו לביבים בסימטאות, יוצרת סימפטיה, אמפתיה ועוד שלל רגשות ומחשבות כיאה ליצירה בוטעת, נושכת, מלטפת, צובטת, מחבקת וזורקת.

אז עשו לעצמכם משהו תוף - כנסו לעמוד הפייסבוק, תבדקו את תאריכי המופעים הקרובים, קחו את עצמכם לקיבוץ משמרות ולכו לראות אופרת רוק - הדבר הבא!!!


 

יום שבת, 3 בינואר 2015

בייגלה מתוק

הספר "בייגלה" הוא בהחלט אחד האהובים עלי.

 אין ספק שספרים על בעלי חיים יש להם חן ופשטות ותמימות קצת שונים.
ראיתי כבר הצגות רבות שהן עיבודים לספרי ילדים קלאסיים, אבל העיבוד הבימתי לבייגלה - הטוב ביותר שראיתי עד כה.

זה לא פשוט להעלות על הבמה סיפור שמתרחש בין שני כלבים, וללא בני אנוש.
אז בונים סיפור מסגרת מסביב לסיפור המקורי, ומשתפים בו שלושה ילדים (ועוד מבוגר שמגיח פה ושם), שמים בידם כלבי פרווה על חוטים והנה - הצגה.

תפעול הבובות הוא קסום, השחקנים הצליחו להפיח בבובות רוח חיים, הן בתנועות, הן ביחס שלהם אליהן ובעיקר בקולות הנביחות.
הבמה הצבעונית קסומה, והתפאורה בנויה מקוביות המצויירות משני הצדדים, והשחקנים תוך כדי החלפת הסצינה משנים את התפאורה - כן, ככה, בטבעיות ובנוחות וזה נראה כל כך אמיתי ונכון.ההצגה שזורה בשירי כלבים מוכרים כמו - כלבלב הו בידי בם בם, מי מצא את באני ועוד.
אחד העננים שבתפאורה הפך לו למסך וידאו ואנימציות רצות בו במהלך ההצגה, ומקסים לשמוע את צהלות הילדים בכל פעם שעולה אנימציה חדשה ומשעשעת.
וגולת הכותרת (לטעמי האישי לפחות) - הצגה שקטה ורגועה, רמת הסאונד נעימה לאוזן ולא מאתגרת את עור התוף, השחקנים עדינים וילדיים אך לא ילדותיים מדי, ובעיקר נוגעים ללב.

אז אם אתם רוצים בילוי נעים, איכותי ועם ערך מוסף - רוצו!!


הפקה של התיאטרון הארצי לילדים ונוער
ואלה הקרדיטים ליוצרים:


עיבוד ובימוי: אלינור אגם בן-דוד
שחקניםנעמה שטרית, אור משיח, אלעד רביב, רני אלון
מוסיקהקרן פלס בשילוב קלאסיקות ישראליות
עיצוב במה, תלבושות ואנימציה: סטודיו פרקטיק
עיצוב ויצור בובות: Fito Dellibarda
כוריאוגרפיה: טולה דמארי