יש משהו קסום במילה קרקס.
מי מאיתנו לא חלם בצעירותו לברוח מהבית ולהצטרף לקרקס, להפוך לאקרובט או מאלף אריות ולנדוד מעיר לעיר ממדינה למדינה, לחיות את החיים החופשיים והטובים.
כמובן שבסרטים הכל נראה תמיד יפה פשוט ורומנטי, וכשמתבגרים מבינים שזה יופי לחלום, אבל יש חלומות שלא נועדו להגשמה.
לכבוד יום החופש שהטילה עלינו מערכת החינוך, שמנו פעמינו לאוהל הקרקס הממוקם בימים אלה בהרצליה.
ההתרגשות החלה עם התגלות האוהל מאחורי הקניון, ולאחר סיבוב בחיפוש אחר חניה
(לתשומת לב המארגנים - לא נצפה אף שלט המכוון לחניה הקרובה) חנינו וצעדנו למקום.
כבר צפיתי בעבר בכמה וכמה קרקסים, והאמת שאף פעם לא ממש התלהבתי.
בעידן שכזה שאפשר לצפות בטלויזיה/מחשב בקרקסים הגדולים והמושקעים ביותר בעולם, קצת מאכזב לראות קרקס שהאקרובטים בו נראים כאילו שלפו אותם מסווט שופ בסין והלוליינים נראים כניצולי מהפכה במזרח אירופה, ומה שמשותף לכולם הוא חוסר שמחת החיים.
ההחלטה להתאמץ ולהגיע לקרקס היתה בעקבות חוות דעת וביקורות טובות ברחבי הרשת על הקרקס הזה, ושמחתי מאוד להיווכח שלא התאכזבנו.
סיפור העלילה על הנסיך והנסיכה והשודדים וכולי וכולי, הזכיר לי את העלילות הכפויות על מחזות זמר כגון מאמא מיה מרי לו ודומיהן, .
ובסך הכל באנו לשמוע את השירים כי הם הסוכריה וכל השאר זו רק העטיפה.
אולי זה בגלל שלא ממש הייתי בהקשבה מלאה, או אולי בגלל שהעטיפה פחות עניינה אותי במקרה הזה, מדי פעם היה נראה לי שהעלילה לא עקבית וגם לא כל כך חשובה או מעניינת.
בנות ה-4.5 וה-6 דווקא התרכזו מאוד בעלילה ועקבו אחרי עלילות הנסיך והנסיכה והמשיכו עוד לדון בזה גם אחרי שהכל הסתיים.
ואשר לסוכריה - קטעי הקרקס היו מהנים ביותר, כל האמנים היו מקצועיים מאוד, חייכנים מאוד (בעיקר השודדים בעלי חוש הקצב הנפלא), המוסיקה שליוותה את המופע כולו היתה מצויינת - מוכרת, תוססת ואפילו מרקידה בכיסא.
בחלק מהתרגילים הידועים והמוכרים שולבו טוויסטים מעניינים. אני אהבתי בעיקר את תרגילי הגמישות של שתי האקרובטיות אחת בתוך חצי כדור מים, והשניה בתוך כדור שלם שמסתובב לו אי שם בתקרת האוהל ("אבל אמא, איך היא נושמת שם?").
ובסך הכל היה מופע מוצלח, מעניין, מרגש ואפילו מפחיד, מומלץ לכל המשפחה, גם לבני עשרה שכבר עברו את גיל הצגות הילדים.
הציצו בקליפ וקבלו טעימה מהמופע.
הקרקס מסתובב ברחבי הארץ, בשבוע הבא יגיע לצומת בילו, חולון, כרמיאל ובטח למקומות נוספים.
עדכונים שוטפים בעמוד הפייסבוק של הקרקס, ויש בו גם תמונות נפלאות:
מי מאיתנו לא חלם בצעירותו לברוח מהבית ולהצטרף לקרקס, להפוך לאקרובט או מאלף אריות ולנדוד מעיר לעיר ממדינה למדינה, לחיות את החיים החופשיים והטובים.
כמובן שבסרטים הכל נראה תמיד יפה פשוט ורומנטי, וכשמתבגרים מבינים שזה יופי לחלום, אבל יש חלומות שלא נועדו להגשמה.
 |
| צילום: דודי מוסקוביץ |
לכבוד יום החופש שהטילה עלינו מערכת החינוך, שמנו פעמינו לאוהל הקרקס הממוקם בימים אלה בהרצליה.
ההתרגשות החלה עם התגלות האוהל מאחורי הקניון, ולאחר סיבוב בחיפוש אחר חניה
(לתשומת לב המארגנים - לא נצפה אף שלט המכוון לחניה הקרובה) חנינו וצעדנו למקום.
כבר צפיתי בעבר בכמה וכמה קרקסים, והאמת שאף פעם לא ממש התלהבתי.
בעידן שכזה שאפשר לצפות בטלויזיה/מחשב בקרקסים הגדולים והמושקעים ביותר בעולם, קצת מאכזב לראות קרקס שהאקרובטים בו נראים כאילו שלפו אותם מסווט שופ בסין והלוליינים נראים כניצולי מהפכה במזרח אירופה, ומה שמשותף לכולם הוא חוסר שמחת החיים.
 |
| צילום: דודי מוסקוביץ (מתוך עמוד הפייסבוק של קרקס שודדי הקריביים) |
סיפור העלילה על הנסיך והנסיכה והשודדים וכולי וכולי, הזכיר לי את העלילות הכפויות על מחזות זמר כגון מאמא מיה מרי לו ודומיהן, .
ובסך הכל באנו לשמוע את השירים כי הם הסוכריה וכל השאר זו רק העטיפה.
אולי זה בגלל שלא ממש הייתי בהקשבה מלאה, או אולי בגלל שהעטיפה פחות עניינה אותי במקרה הזה, מדי פעם היה נראה לי שהעלילה לא עקבית וגם לא כל כך חשובה או מעניינת.
 | |
| מתוך עמוד הפייסבוק של קרקס שודדי הקריביים |
ואשר לסוכריה - קטעי הקרקס היו מהנים ביותר, כל האמנים היו מקצועיים מאוד, חייכנים מאוד (בעיקר השודדים בעלי חוש הקצב הנפלא), המוסיקה שליוותה את המופע כולו היתה מצויינת - מוכרת, תוססת ואפילו מרקידה בכיסא.
בחלק מהתרגילים הידועים והמוכרים שולבו טוויסטים מעניינים. אני אהבתי בעיקר את תרגילי הגמישות של שתי האקרובטיות אחת בתוך חצי כדור מים, והשניה בתוך כדור שלם שמסתובב לו אי שם בתקרת האוהל ("אבל אמא, איך היא נושמת שם?").
ובסך הכל היה מופע מוצלח, מעניין, מרגש ואפילו מפחיד, מומלץ לכל המשפחה, גם לבני עשרה שכבר עברו את גיל הצגות הילדים.
הציצו בקליפ וקבלו טעימה מהמופע.
הקרקס מסתובב ברחבי הארץ, בשבוע הבא יגיע לצומת בילו, חולון, כרמיאל ובטח למקומות נוספים.
עדכונים שוטפים בעמוד הפייסבוק של הקרקס, ויש בו גם תמונות נפלאות:
